הספר הנו רומן היסטורי עלילתי על רקע העיר בַּצְרָה שבעיראק והקהילה היהודית שלה, החל משנות הארבעים של המאה העשרים – ימי הפַרְהוּד (הפרעות), דרך תקופת השגשוג הקצרה שבאה אחר כך, התלאות שחוותה הקהילה עם קום מדינת ישראל, מעשי הגבורה של שלוחת ארגון ההגנה בעיראק, ועד העלייה ארצה. 

הרומן עוקב אחר סיפורן האישי והמשפחתי של שתי דמויות מרכזיות –  דמות  אביו של המספר, חייט אופנת עילית בבַּצְרָה, שלאחר עלייתו לארץ עבד כחייט בשוק של באר שבע; והדמות השנייה – ג'נטלמן אנגלי בשם ג'יימס, שמגיע במפתיע מלונדון לביקור בארץ. בעקבות אירוע זה יוצא המספר למסע חקר על אודות משפחתו בבצרה, ומגלה על עבר המשפחה, ועל קורותיו של  אותו ג'יימס והיפהפייה האנגלית, דוריס, שנישאה לו והלכה אחריו לבצרה, עיר הולדתו. דרך עיניה של דוריס, כתיירת, נחשף הקורא לנפלאותיה וחמודותיה של עיר הנהריים וסביבתה. בחלקו השני של הספר מתוארים חבלי הקליטה הקשים שחווה דור העולים-המייסדים בשנותיה הראשונות של המדינה, האתגרים שעימם התמודדה משפחת המספר ודרכה להתגבר עליהם. 

ביקורות

"שמואל יקר, קראתי את הספר שלך. נהניתי מאוד! מקסים! כתוב היטב, ברמה גבוהה, מרתק ומרגש! אמנם קראתי בעבר לא מעט על יהודי עיראק אבל שפתך הקולחת והצבעונית, כנה ועדינה, מאוד דיברה אלי ונגעה ללבי. ממש חייתי את הדמויות ואת חייהן". 

מיכל שָׁלֵו, סופרת.

"מיהו הג'נטלמן הזר אותו רואה הילד בצריף החייטים של אביו בבאר שבע? כיצד הסתיימה אהבתם של בחור יהודי וצעירה מוסלמית? מה קרה במפגש בין צעיר יהודי מעיראק לבין יפהפייה יהודית בת עשירים מלונדון? מיהי המלצרית הג'ינג'ית היצרית מלונדון? מה קרה בעימות במדבר בין שודדים לבין שתי נשים? מי כונה "הפרא התורכי שלי"? כיצד מתוארות הפרעות בבצרה? מה קרה לאישה היפה שהסתובבה כמעט לבדה בעיראק? מיהי הצלפית היהודייה מעיראק ולאן הגיעה? כיצד התנהג האב העולה החדש מעיראק אל המחזר היהודי-הונגרי של בתו? מי בגד באשתו הנערצת? מה קרה לאביו של המספר במשטרה? כיצד מתוארים חייו של אביו? באלו רגעים עמדה המשפחה במבחנים קשים בעת העלייה? מה עולל הנהג המוסלמי למשפחה? מה קרה לאיש עסקים יהודי נכבד בבצרה? מה קרה לפעילי העלייה הציונית בעיראק? כיצד מתוארים החיים במעברה? כיצד מתוארים החיים בשיכון בבאר שבע?

התשובות לשאלות אלו נמצאות בספרו השני של שמואל ארנון. 

בספרו השני חוזר שמואל ארנון לעיראק. במרכזו עומדת העיר בצרה אם כי יש גם פרק על לונדון. הוא כתוב בגוף ראשון. המספר הוא עד השומע סיפור חיים של שותף של אביו שהיגר ללונדון. מן הצד הוא שומע על סיפור אהבה אשר נגדע בשל אסון וסיפור אהבה שני אשר היה בלתי אפשרי והתממש. מקום נכבד תופסת התשוקה. תיאור הפרעות בבצרה מזכיר תיאור של חוויות דומות בעיראק – הפרהוד ביצירתו של סמי מיכאל "סופה בין הדקלים". גם אצל ארנון וגם אצל סמי מיכאל בולטת הנוכחות של נערים צעירים בעת הפרעות וגם אפיזודות של גבורה ושל תשועה. אין ספק כי הפרעות הללו היו טראומה רצינית. יציאת עיראק וההתערות בארץ תופסות מקום קטן ביצירה שלפנינו. בכלל ראוי להדגיש כי עלילת הספר הנוכחי מתרחשת לפני עלילת הספר הקודמת "היהלומים מערמת החול". כאן, למשל, מתוארים בהרחבה הוריה של נעמי הסטודנטית אשר עימה ניהל גיבור הספר הקודם, "יהלומים בערמת החול", פרשת אהבה נכזבת.
בולט בספר גם התיאור של בצרה ויהודיה. ניכרת היכרות רבה של המספר עם הנושא וגם הסתמכות על מקורות.

בולט גם מוטיב ההצלחה כפי שהוא מתבטא בדמותו של הגיבור ג'יימס-ג'מיל. הצלחה כלכלית והצלחה משפחתית במשך שנים. מכאן גם משתמע כי החריצות משתלמת. אותו גיבור מתואר ומתגלה לעיני הקורא גם בשל סקרנותו של הנער המספר לגביו. סקרנות זו באה על פתרונה תוך כדי פרישת העלילה.
בולט בספר גם הניגוד בין לונדון לבין בצרה ובין הרעייה המשכילה לבין הצעיר שהוא, למעשה, סלף מייד מן אשר עשה את עצמו. חשובים גם פרטי ההווי המתוארים בספר ומגבירים את האמינות. בספר תיאור מעניין ומקיף למדי של חיי הקהילה.

ספר זה, מזמן לקורא חוויית קריאה מרתקת ומאלפת, ומצטרף לספרים קודמים שתיארו את ההווי של יהודי עיראק ואת חבלי קליטתם בארץ, כמו ספריהם של סמי מיכאל, אלי עמיר, שמעון בלאס, לב חקק ואחרים".

עמיקם יסעור, סופר ומנחה ערבי ספרות.

"הסיפור מצליח להאיר את החיים בעיראק: האווירה, העושר והעוני, היופי והצבעוניות, ההידור, אך גם השחיתות שהייתה בשלטון – בבתי המשפט ובמשטרה. הספר הוא סוג של גַלְעֵד לדור של היהודים העיראקים שהיו ציונים, עזבו הכול שם ובאו לארץ. כתב היד כולו מאוד מעניין, מרתק ביותר ומאיר תקופה, מקומות ואנשים ייחודיים. הוא כתוב היטב, העלילה זורמת באופן בהיר ועוברת בין הזמנים והגיבורים השונים בצורה טובה. הספר מאוד מוצלח ומומלץ בכל פה".

שלומית וֶלֶר, לקטורית.

"שמואל היקר, ספרך מעניין מאוד וקראתי בו ברצף. הספר מלא וגדוש עניין וידע. למדתי ממנו דברים חדשים רבים ונמשכתי לקרוא עוד ועוד. אני רואה באביך אדם ראוי להערצה. את דמותו שרטטת בצורה מעוררת כבוד. ספרך מאוד מעניין וראוי לקריאה".
פרופ' אלינער בַּרְקַת, מרצה להיסטוריה.

"שמואל היקר, סיימתי את קריאת הספר. הסיפור מרתק. קיימת בו זרימה והקצב מהיר. בכל פסקה קורה משהו, כך שאתה כקורא לא משתעמם. נראה שאתה מחובר מאוד לסיפור, שהנושא בנפשך, ועוד יותר ניכר שעשית תחקירים מדויקים ומדוקדקים על המשפחה, על התקופות השונות ועל ההתרחשויות. אהבתי את הנטייה שלך להיכנס לפרטים ולתאר אותם בפירוט. אתה מחייה את הדברים, ולקורא זה נראה כאילו הם קמים ונגלים מול העיניים. היה לי פשוט כיף לקרוא. גם הביטויים המקומיים והמילים בערבית מוסיפים מאוד לאותנטיות של הסיפור". 

מירב לוי סופרת.

"ספר זה הוא אנדרטה לאבות ולאימהות שעזבו חיים שלמים בחוץ לארץ, עלו מתוך אמונה ובעוז רוח למדינה שאך זה הוקמה, ובתנאים קשים בנו בה חיים חדשים והקימו בית ומולדת לדורות הבאים. "מעיר הנהר לעיר המדבר" הנו ספרו השני של המחבר. ספרו הראשון, שיצא לאור בשנת 2018, הוא "היהלומים מערמת החול". 

שונית כהן – עורכת.